פסק-דין בתיק ב"ל 2743-08

לפנינו תביעת התובע להכיר בארוע הלבבי בו לקה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995(להלן: החוק).

המל"ל דחה את תביעת התובע להכיר באירוע כפגיעה בעבודה בטענה כי פגיעתו של התובע לא נגרמה עקב עבודתו וכי אין קשר סיבתי בין הפגיעה הנטענת לבין עבודתו של התובע.

רקע כללי

1.     הצדדים בתיק הגיעו להסכמה לעניין העובדות בתיק וכן הסכימו כי ימונה מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה מטעם בית הדין.

2.     לאור זאת מינה בית הדין את פרופ' אנדריי קרן, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין האירוע החריג שאירע לתובע ביום 24/7/09 ובין האירוע הלבבי בו לקה.

3.     ביום 3.1.2010 ניתן פסק דין בתיק, כאשר תביעתו של התובע נדחתה בהתבסס על חוות דעתו של המומחה.

4.     התובע ערער לבית הדין הארצי (עב"ל 170-10) וביום 20.1.2011 ניתן פסק דין של בית הדין הארצי, כי התיק יושב לבית הדין האזורי לצורך הפניית שאלות הבהרה למומחה. כמו כן נקבע, כי המומחה יופנה לחלק מתוך הודעת המערער לחוקר המוסד (חלק אשר לא נכלל בעובדות המוסכמות אשר הופנו למומחה באותו שלב).

5.     מכל המפורט לעיל - להלן עובדות המקרה, לרבות עובדות אשר הוספו בשלבים מאוחרים יותר, כמפורט לעיל ולהלן (החלק מהודעת המומחה לחוקר המוסד אשר הוסף על ידי בית הדין הארצי וכן התייחסות לביקור אצל רופא משפחה ימים ספורים לפני האירוע):

5.1.                     התובע יליד1958, הינו נהג מונית עצמאי מזה 7 שנים (נכון לשנת 2008).

5.2.                     בתאריך 24.7.2007 נהג במונית שלו בשעה 19.30-20.00 מחיפה לכיוון הקריות לאסוף נוסעים מהקריון. כשהתקרב לצומת צבר במסלול תחבורה ציבורית נצמד אליו רכב טרנזיט שניסה להיכנס ברווח שבין רכב התובע לבין הרכב שלפניו. הטרנזיט עמד לפגוע ברכבו של התובע.

5.3.                     ברכב הטרנזיט ישבו 4 צעירים שהחלו לצעוק על התובע, לקלל אותו ולאיים עליו שיהרגו אותו.

5.4.                     התובע פחד ונסע לביתו נסער ונרגש. בשעה 21.00 התעורר עם כאבי בטן. בשעה 02.00-03.00 הרגיש חוסר אוויר לנשימה עד שעות הבוקר. בשעה 07.00 יצא לנסיעת עבודה אולם הרגיש לא טוב וחזר לביתו. בביתו החל להרגיש כאבים בחזה. התובע התקשר לבנו, בנו התקשר למ.ד.א. וכך הגיע לבית חולים רמב"ם ואושפז בין 25.7.2007 עד 29.7.2007. בתאריך 8.8.2007 עבר התובע התקף נוסף. בתאריך 13.8.2007 נותח.

5.5.                      התובע תיאר בהודעה לחוקר הנתבע את אשר חש בסמוך לאחר האירוע כדלקמן: -

"כשהגעתי לצומת צבר, הרמזור היה אדום והטרנזיט נעצרה מאחורי בנתיב לידי, אני הייתי בחרדה גדולה שהם לא ירדו מהרכב ויבואו להרביץ לי, הזעתי, פחדתי וכשהרמזור התחלף הם המשיכו בנסיעה ולא עצרו, למזלי. משם נסעתי ישר הביתה, הייתי נסער ורעדתי, הרגשתי מושפל ומפוחד. בבית היה הבן שלי יניב, סיפרתי לו מה קרה ואמרתי לו שהלב שלי דופק, הוא אמר לי שניסע לרופא כי הייתי חיוור. לא רציתי להפחיד אותו ואמרתי לו שאני אירגע לאט לאט. נחתי בסלון, עדיין הייתי נסער וחרד. הלכתי לישון בסביבות 21:00, התעוררתי אחרי שעתיים עם כאבי בטן, לקחתי 2 לקסדין כי חשבתי שיש בעיית עיכול, אחר כך המשכתי לשכב במיטה וההרגשה השתפרה, אחרי כשעה שוב הסיפור חזר על עצמו וכך זה נמשך עד הבקר".

5.6.                     ביוני 2000 היה לתובע אנגינה פקטוריס והוא עבר צנתור בבית חולים רמב"ם ומאז נמצא במעקב אצל רופאת המשפחה.

5.7.                     ביום 22.7.2007, מספר ימים עובר לאירוע, פנה התובע לרופא המשפחה - הכל בהתאם למסמך הרפואי מאותו מועד.

5.8.                     התובע עישן סיגריות 30 שנה, קופסא ליום. התובע הפסיק לעשן מספר חודשים לפני האירוע הנ"ל.

מינוי מומחים רפואים בתיק

6.     כפי שפורט לעיל, לאור פסק דינו של בית הדין הארצי הופנו למומחה שאלות הבהרה, ולאחר שהמומחה ענה לשאלות ההבהרה הוגשה בקשה על ידי התובע למינוי מומחה אחר. ביום 28.4.2011 ניתנה החלטה כי אין מקום למנות מומחה אחר ואולם, כתוצאה מהבקשה הופנו למומחה שאלות הבהרה נוספות.